בכור נ' אלדן השכרת רכב (1965) בע"מ

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 21.12.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, רכב הנתבעת נסע במסלול הימני מאחורי שיירה של חמישה רכבים. לפתע, סטה שמאלה ופגע ברכב התובע מצדו הימני.

3. הנתבעת טענה כי רכב התובע עקף את רכב הנתבעת תוך כדי נסיעה בנתיב הנגדי ופגע בצדו השמאלי קדמי של רכב הנתבעת.

4. בדיון שנערך בפני העידו התובע והנהג ברכב הנתבעת, הם הנהגים המעורבים בתאונה.

דיון:

5. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע במסלול השמאלי ורכב הנתבעת נסע בנתיב הימני ולפניו עמדו חמישה רכבים שהתעכבו מאחר והרכב הראשון נתן זכות קדימה להולכת רגל במעבר חציה. לפתע, חתם רכב הנתבעת שמאלה ופגע בדלתות רכב התובע אשר נסע במסלול השמאלי באותה עת. התובע טען כי הנתבעת שלחה לו מכתב דרישה ובה עתרה לסכום מופרז בגין נזקי רכב הנתבעת. התובע טען כי פנה לשמאי רק לאחר כחודש וחצי וקבלת מכתב הדרישה מאחר ולא היה לו זמן.

6. הנהג ברכב הנתבעת חזר גם על גרסתו וציין כי נסע בנתיב השמאלי ולא ניתן לנסוע בנתיב הימני שכן חונים בו רכבים ורק לקראת הפניה ימינה מתרחב הכביש ונוצר עוד נתיב. הנהג ברכב הנתבעת טען כי התכוון להמשיך בנסיעה ישר ואז התובע שנסע מאחוריו עקף אותו בנתיב הנגדי ופגע ברכבו. הנהג ברכב הנתבעת מסר לתובע את פרטיו וזה התחיל לתת לנהג פרטים כשלפתע ברח מהמקום.

אשת הנהג העידה אף היא כי נסעו בנתיב השמאלי שכן קיים רק נתיב נסיעה אחד פנוי בכביש זה. העדה טענה כי לפתע חתך אותם התובע משמאל ולאחר התאונה רצו להחליף פרטים והתובע ברח.

7. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת וקובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעת.

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדות הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנהג ברכב הנתבעת והיא מהימנה עלי. הנהג חזר על עדותו לפיה ביקש לנסוע ישר בנתיב נסיעה היחיד הפנוי והתובע עקף את רכבו בנתיב הנגדי ופגע בו. שנית, עדותו נתמכה בעדותה המהימנה של אשתו.

שנית, הנטל מוטל על התובע ובמצב דנן של גרסת התובע אל מול גרסת הנהג ברכב הנתבעת ואשתו, אין בידי לקבוע כי התובע הטה את כף המאזניים לטובתו ומשלא עמד בנטל, דין התביעה להידחות.

שלישית, גרסתו של התובע היתה בלתי אמינה בעיני. בנוסף, התובע פנה לשמאי להערכת הנזק רק לאחר קבלת מכתב הדרישה מהנתבעת וכחודש וחצי לאחר התאונה, דבר המעלה ספק בדבר מהימנות גרסתו ומנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק הנטען והמפורט בחוות הדעת. יתרה מכך, בריחת התובע מהמקום באמצע מתן פרטיו, מעלה אף היא ספק בדבר מהימנות גרסתו.

הואיל ומקובלת עלי גרסת הנתבעת לפיה הנהג ברכבה נסע ישר בנתיב השמאלי והתובע שנסע מאחוריו, לפתע החליט לעקפו בנתיב הנגדי ופגע בו, הרי שלא מצאתי מקום להטיל אשם תורם על הנתבעת שכן לא נראה כי היה בידי הנהג ברכב הנתבעת האפשרות לצפות ולמנוע את התאונה.

8. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

סוף דבר:

9. התביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין, ישא התובע בהוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.